ברוכים הבאים

הגדרה קצרה: כתר ארם צובה – כתב-היד העתיק של התנ"ך, המדויק על פי המסורה, מעשה ידיו של בעל המסורה הידוע אהרן בן אשר.


תוכן האתר


Articles

פתח דבר

התנ"ך ומסירתו – מגילות, כתבי-יד, דפוסים

בעלי המסורה

הכתר

גלגוליו של הכתר

הכתר כיום

פתח דבר


כתר ארם צובה / כתב: יוסף עופר

כתר ארם צובה – כתב-היד ההדור, העתיק והמדויק של התנ"ך מוצג כאן לראשונה בתצלום צבעוני מלא, המאפשר להתבונן במעשה ידיו של גדול המסרנים שפעלו בטבריה במאה העשירית – אהרן בן משה בן אשר - ולהתרשם מדרך עבודתם של בעלי המסורה ופעולתם לשימור הנוסח המדויק של המקרא ומסורת קריאתו.

כתר ארם צובה הוא כתב יד שלם של המקרא כולו, שנכתב בשנת 930 בקירוב. במשך למעלה מאלף שנים נשמר כתב היד בשלמותו, בקרב קהילות יהודיות חשובות במזרח: בטבריה, בירושלים, במצרים, ובעיר חלב שבסוריה. אולם בשנת 1947, לאחר הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, הוא נפגע בפרעות שאירעו בסוריה. תחילה סברו כי נשמד כליל, אולם אחר כך התברר כי רובו של כתב-היד ניצל והוחזק במקום סתר. בשנת 1958 הוברח הכתר מסוריה לירושלים, ונמסר לנשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי. משהגיע הכתר לישראל, החל מחקר מדוקדק שלו מבחינות שונות. חוקרי המסורה ונוסח המקרא עמדו על מעמדו המיוחד בין כתבי-היד הקרובים לו. נמצא כי התאמתו של הכתיב בכתר ארם צובה להערות המסורה היא מעולה, וטובה לאין ערוך מן ההתאמה של כתבי-יד אחרים. כמו כן נבדקו ותוארו סימני הניקוד שבכתר, טעמי המקרא שבו, שיטת הגעיות של הכתר ומנגנון המסורה שלו. כל המושגים האלה יוסברו ויודגמו באתר זה.

הכתר שהגיע לארץ הוא ספר בעל דפי קלף, והיו בו 294 דפים, הכתובים משני עבריהם. בדיקה העלתה כי דפים רבים חסרים כתוצאה מן הפגיעה בכתר בשנת 1947. בעיקר נפגע חלקו הראשון של כתב-היד, חלק התורה, ונותרו בו 11 הדפים האחרונים בלבד. חמשת חומשי התורה אבדו, ולא נותרו כי אם הפרקים האחרונים של ספר דברים. גם הדפים האחרונים של הכתר חסרים, ובהם מקצת מגילת שיר השירים, מגילות קהלת איכה ואסתר, וספרי דניאל עזרא ונחמיה. וגם בשאר ספרי נביאים וכתובים חסרים כמה דפים. בסך הכול היו בכתר השלם 487 דפים בערך.

מאמצים רבים נעשו לאתר את הדפים החסרים מן הכתר, או לשחזר את מה שהיה כתוב בהם. למרות כל המאמצים האלה קשה לקבוע כיום בבירור מה אירע לדפים החסרים: האם נשרפו או הושחתו, או שמא הגיעו למקום סתר כלשהו? רבו האכזבות מן המאמצים האלה, ובכל זאת היו שתי הצלחות: התברר כי דף שלם מן הכתר, השייך לספר דברי הימים, הגיע לניו יורק ונשמר אצל משפחה מיוצאי העיר חלב. לימים נמסר הדף הזה לספרייה הלאומית בירושלים וצורף לכתר. ועוד רמז אחד נתגלה – ודווקא מחלק התורה החסר: קרע של דף מספר שמות נשמר בארצות הברית בארנקו של אחד מיוצאי חלב, ושימש לו כמעין קמע. הקטע הזה טרם הגיע לירושלים, אבל תצלום שלו פורסם. שני החלקים שנתגלו מתוארים באתר זה, ולצדם גם העדויות הרבות של חכמים שבדקו את הכתר במהלך הדורות, שאלו וביררו את דרך כתיבתם או ניקודן של תיבות מסוימות, או הדרך שבה עוצבו השירות והפרשיות.

אתר זה מוקדש כולו לכתר ארם צובה. הוא נבנה בשנת 2004 ביוזמת מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, האחראי על שמירת הכתר ועל הטיפול ההולם בו. האתר הוקם בתמיכתם של ****. אתר זה מאפשר לראות את תצלומו המלא של כתר ארם צובה באיכות צילום שטרם הוצג בה עד היום. ניתן לדפדף בין דפי הכתר, לחפש פסוק מסוים בספר מסוים ואף לראות בהגדלה פרטים מן התצלום. שימו לב להוראות הדפדוף המפורטות (***הפניה***).

מלבד התצלום עצמו – באים באתר חמישה שערים:

השער הראשון פורש בהרחבה את מקומו של כתר ארם צובה בתוך שאר כתבי-היד והדפוסים של התנ"ך מן הדורות השונים, החל בשרידים העתיקים ביותר שבין מגילות מדבר יהודה, עבור בכתבי-היד העתיקים מן המזרח, מתימן, מספרד ומאשכנז, וכלה במהדורות הדפוס, הראשונות והאחרונות בנות דורנו.

השער השני מתאר את מפעלם של בעלי המסורה, שבין שורותיהם צמח אהרן בן אשר מסרן הכתר. מפעלם הגדול והידוע של בעלי המסורה הוא התקנת סימני הניקוד העברי המשמשים אותנו עד היום. לצדם משמשים טעמי המקרא, שהם מעין תווי נגינה למקרא, ובה בעת הם משמשים גם כסימני פיסוק המסייעים בקריאה רהוטה של המקרא. לשם שימור נוסח המקרא הותקן מנגנון מסועף ומתוחכם של הערות מסורה הבאות בשולי הדף. כמה מן ההערות האלה מוסברות ומודגמות בשער הזה.

בשער השלישי בא פירוט של חלקי הכתר הקיימים כיום, וכן תיעוד התצלומים של חלקים שאבדו מן הכתר ושל העדויות הידועות על הכתר ממקורות שונים לאורך הדורות. לצד העדויות באות הפניות למחקרים העוסקים בהן.

השער הרביעי מספר את גלגוליו של הכתר במהלך ההיסטוריה. הכתר נכתב בטבריה והגיע לקהילת הקראים בירושלים. הכתר נפל בשבי בעת מסעי הצלב, ונפדה בידי קהילה שמושבה במצרים. הכתר הגיע לידיו של רבי משה בן מימון (הרמב"ם), שעיצב על פיו את תבנית ספר התורה שכתב לעצמו, ובעקבותיו את ספרי התורה בכל קהילות ישראל. מאות שנים אחר כך נדד הכתר ממצרים לסוריה, וכבר הזכרנו לעיל מה עלה בסופו שם.

השער החמישי והאחרון עוסק במעמדו של הכתר כיום, ובפעולות שנעשו בו ולמענו בשנים האחרונות. מאבקים ציבוריים ומשפטיים הביאו להקמת ועד ציבורי שתפקידו לפקח על כל הנעשה בכתר. לאחרונה עוצב מחדש "היכל הספר" במוזאון ישראל בירושלים, ומקום נרחב הוקדש בו להצגת הכתר עצמו וממצאים הקשורים בו.

הקורא המתעניין יוכל למצוא בכל שער קישורים רבים והפניות רבות למאמרים ולספרים העוסקים בהרחבה בנושאים שנסקרו כאן בראשי פרקים.

לראש הפרק